תוי"ט ד"ה מן הצדדים. וללישנא בתרא דמה שלמעלה הואיל ונמשך הוי חבור ונ"ל דטעמא כו'. וע"ש בתד"ה אר"פ דאף לל"ב לא אר"פ אלא לענין יי"נ דאחמור ביה רבנן. אבל לענין טומאה מטהר ר"י אף מה שלמעלה. ובד"ה ה"ג מוכח מדבריהם דאף ר"י לא מטהר אלא בנגע נגד הברזא אבל אם תחב אצבעו בתוך נקב החבית ה"ל יין שתחת אצבעו כמו מפיה ושלמעלה כמו משוליה כו' ע"ש ובמהרש"א בד"ה אר"פ:
קריאה במקור
רש״ש על משנה טבול יום · פרק 2 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה יעלה. וק"ל דניצוק א"ח סתמא תנן כו'. לק"מ דהאמת הוא דא"ח אף בשאר טומאות רק דמ"מ כל טפה וטפה נוגסת אל הסמוכה ונעשית ג"כ ראשונה וכן כולם עד א"ס (ועי' בא"ר בפ"ח דטהרות מ"ט). ונ"מ לשיטת ר"ת בתוס' פסחים (ד) בד"ה דאיכא. דא"ט אלא מדרבנן. ומש"כ עוד ודוחק להעמידה בכגון כו' מגומגם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8506d57d135552f5b680cc0c0ce81ccce982773dbb93fbbd59670936fdd275c7