תוי"ט ד"ה בין. דאין לך בע"ח טמא כו' שיהא ראשון. תמוה דאיכא טובא. כגון בעל קרי או הנוגע בא' מאה"ט. ואפי' שני מ"ל כגון מי"ח דבר שגזרו עליהם טומאת שני לפסול אה"ת ומטמאין משקין להיות תחלה. ואולי כוונתו דלא גזרו אפי' בראשון במשקין היוצאין מהן דזה לא הוי אלא מדרבנן כמש"כ התוס'. ועיין לקמן ספ"ג ובתוי"ט שם:
קריאה במקור
רש״ש על משנה טבול יום · פרק 2 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8506d57d135552f5b680cc0c0ce81ccce982773dbb93fbbd59670936fdd275c7