תוספות יום טוב על משנה בבא קמא · פרק 7 · משנה 7

אין מגדלין בהמה דקה וכו'. תמיהני דזה היה לו לשנות בריש פ"ו:

בהמה דקה. כתב הר"ב משום ישוב ארץ ישראל שמפסידין את הזרעים נראה דאתי למימר כדעת התוספות והרא"ש דאפילו בבית קאמר דאסור והיינו דקפיד אישוב והפסדת זרעים כלומר אפילו של עצמו. ואע"ג שאין זה טעמייהו דתוספות והרא"ש. וע' במ"ג פ"ב דדמאי:

אין מגדלין תרנגולים בירושלים. אפילו ישראל מפני הקדשים שישראל אוכלים שם בשר שלמים. ותודה. ומעשר בהמה. רש"י:

אין מגדלין חזירים וכו'. כתב הר"ב כשצרו מלכי חשמונאי וכו'. עיין מה שכתבתי בפ"ב דסוטה משנה י"ד. וכתבו התוספות וא"ת תיפוק ליה דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים כדתנן במסכת שביעית [פ"ז משנה ג'] אין עושין סחורה בנבלות וטרפות וכו'. ותירץ רבינו תם דהיינו דוקא בדברים העומדים לאכילה. אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למכרן לישראל שימשח בהן שרי. וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה. ובירושלמי נמי מפרש בהאי פרקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה משום דסתם למלאכה. ע"כ:

לא יגדל אדם את הכלב. בטור סימן ת"ט. וכן בשלחן ערוך העתיקו כלב רע. ונראה לי דמדרבי נתן הוציאו. דהכי גרסי לה בגמרא פ"ק דף ט"ו. וסוף פ"ה דף (מ"ז) [מ"ו] תניא א"ר נתן מנין שלא יגדל אדם כלב רע וכו'. וכן העתיק שם הרי"ף. ולישנא דמתניתין דתנן הכלב בה"א דייקא נמי הכי. ועוד ברייתא בגמרא דף פ' רבי שמעון בן אלעזר אומר מגדלין כלבים כופרים:

אלא אם כן היה קשור בשלשלת. שכיון שקשור הוא אין מתיראין ממנו:

נשבים. פירש הר"ב פחים. כך תרגום יונתן נמלטה מפח (תהילים קכ״ד:ז׳). נ"י פ"ב דבבא בתרא:

אלא א"כ היה רחוק מן הישוב שלשים ריס. עיין במשנה ה' פ"ב דבבא בתרא ומה שכתבתי שם:

שלשים ריס. ביומא פ"ו במשנה ד' גורס הר"ב רוס בוי"ו ששיעורו רס"ו פסיעות. וכן כתבו התוספות דבבא מציעא פ"ב דף ל"ג. ומעתה צא וחשוב שלשים פעמים רס"ו והן שבעה אלפים תתק"פ. והן ארבע מילין בקרוב כמו שכתב הר"ב שם דאלפים פסיעות תחום שבת: