תוספות יום טוב על משנה פאה · פרק 5 · משנה 2

[*אם נקצרת עם הקמה. שיכול לקמוץ השבולת עם הקמה כשרוצה לקוצרה. כך מצאתי בפירוש שאזכור בפרק דלקמן משנה ד']:

הרי היא של בעל הבית. פירש הר"ב שהקמה מצילתה כדתנן לקמן פרק ו' משנה ח':

מעשר שבולת אחת. לשון הר"ש ומה שאין מזכיר כאן תרומה גדולה לאו משום דמפטר מחמת שהקדימו בשבלים דהא דאמרינן דפטור מתרומה גדולה (וכמ"ש בריש פ' ז' דברכות) היינו המעשר כדדרשינן מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר. אבל החולין (שלא נתרמו) שהופרש מהן המעשר חייבים בתרומה גדולה. ועוד דוקא נקט שהקדימו דהיינו שעבר והקדים מעשר לתרומה אבל כמצותו מפריש תרומה גדולה ואחר כך מעשר בין קודם מרוח בין לאחר מרוח ע"כ. ומה שכתב הרמב"ם בפירושו והשניה לכהן. נמי לאו דוקא. ובחבורו זה לשונו והאחרת תהיה מעשר. [*ועיין מ"ש בסוף מסכת מעשר שני]:

ונותן לו. וא"צ העני להמתין עד שיתקן גדיש של עצמו דודאי דגדיש עצמו נמי בעי תקון שהרי יש בו שבולת הפטורה מן המעשרות. ועיין בר"ש שהאריך. ועיין במשנה ט' פרק ג' דחלה:

אמר רבי אליעזר וכי היאך העני וכו'. פירש הר"ב לדבריהם דרבנן קאמר וכו'. כך מסיק בירושלמי. וכתב הר"ש בפ"ד משנה ט' דהשתא לדידיה יכול לזכות לעני ואפי' בעל השדה. ואע"ג דבעל שדה עני מוזהר ללקט לקט שלו כדלקמן משנה ה'. והקשה מזה על פירש"י דבפ"ק דב"מ שמפרש דר"א דפ' דלעיל לא אמר אלא באדם דעלמא ובמשנה ה' אכתוב ליישב דברי רש"י ז"ל ע"ש:

אלא מזכה וכו'. וכתב הר"ב דרבנן סברי דא"צ לפי שעשו שאינו זוכה כזוכה. מפרש בירושלמי והביאו הר"ש דאתיא כר"י דס"ל הכי במ"ח פ"ב דבכורות: