ברע"ב ד"ה יבלת כו' הוי תולדה דגוזז את הצמר. ק"ל דא"כ מילה ליחייב נמי משום גוזז ובכ"ד מוכח דאין בה אלא משום חובל עי' (שבת ק"ו) וגם הכא יל"פ משום חובל. ונלע"ד דלא שייך גוזז אלא בדבר הדומה לצמר דגזעו מחליף כגון צפורן דשבת (צ"ד ב') ומייתי לה לקמן אבל בשר ועור אין גזעו מחליף כמבואר כ"ז (בנדה נ"ה) ועוד נראה מטעם אחר דאין כאן משום גוזז והוא כמש"כ התוס' (בשבת ע"ג ב') ד"ה וצריך לעצים לענין קוצר:
קריאה במקור
רש״ש על משנה עירובין · פרק 10 · משנה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בתוי"ט סד"ה קושרין נימא במקדש כו' ואפי' לדברי רש"י למדנו כו' דלא הותר אלא במקדש כו'. וכן בס"פ קרי הרע"ב להדיא לעניבה איסור שבות וכ"מ שם לשון רש"י כי דברי המהרש"א בכוונתו דחוקים ותמוה טובא דבשבת (קי"ג) משמע דמותר לכתחלה וכ"פ בשו"ע שי"ז (ולפמש"כ המ"א שם ס"ק ט"ו בשם ש"ג א"ש קצת):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: da71ff2fab3c9992d67afbff1642df4909c9ea42ab108ad2f3720bddaac89aea