ברע"ב בהמיינו כו' ואע"ג דמטמא ליה לאבנט שהוא קדוש. [וכן כתב רש"י] ואע"ג דבלא"ה איכא איסור דאורייתא משום מכניס טמא שרץ דאמר שמואל לקמן דחייב עליו ועי' תוס' ד"ה לא וכן מוכח מדברי ר"י דאמר בצבת של עץ וקי"ל שלרבי דפסל כלי שרת של עץ (סוכה נ' ב') ואפ"ה דוקא צבת דהוא פשוטי כלי עץ דלא מקבל טומאה. אתי לפרושי רבותא דהמיינו דנקטא מתני' אבל מש"כ [רש"י] לקמן בסה"ע ד"ה שהוי עדיף "דהא אבנט נמי מידי דקדש הוא" ודאי קשה ושם נלע"ד לפרש דפלוגתתן הוא אם קום עשה עדיף או שוא"ת עדיף כדלעיל ק' דו"ק שם:
קריאה במקור
רש״ש על משנה עירובין · פרק 10 · משנה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: da71ff2fab3c9992d67afbff1642df4909c9ea42ab108ad2f3720bddaac89aea