בתוי"ט ד"ה עד ט"ו אמה כו' והאחיזה טפח וחצי אצבע כו' בנדה (כ"ו) אמרינן כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח ופי' הר"ן בר"ה דכדי אחיזה אין בו טפח רק כדי שיראה כו' משלימו ולפי דברי התו"ח שהבאתי בריש מכילתין היה מקום ליישב קצת אבל כבר השבתי עליו ע"ש. ואולי משום דצריך למתוח החבל בכל כחו כדפירש"י לקמן (נ"ח ב) במשנה בשם התוספתא לכן צריך שיצאו קצוות החבל מאחורי ידיהם קצת כדי שלא ישמוט. ודע כיון דקרי להו טועין משמע דלאו שפיר עבדי וכ"מ לקמן (נ"ח) לא פחות מפני שמרבה כו' וכן שם ע"ב בחבל של ד"א:
קריאה במקור
רש״ש על משנה עירובין · פרק 4 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברע"ב ד"ה כטבלא מרובעת כתב הרמב"ם כו'. והוא דחוק. ול"נ דבא להשמיענו בקוצר אשר נמדוד שטח התחומין פשוט כשטח הטבלא שהיא חלקה ור"ל שלא נמדוד שפוע ההרים והגאיות וכדלקמן בפ' הסמוך (סוף דף נ"ז במשנה):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: da71ff2fab3c9992d67afbff1642df4909c9ea42ab108ad2f3720bddaac89aea