רש״ש על משנה עירובין · פרק 1 · משנה 2

ברע"ב ד"ה ובה"א כו' דאי ארכו כרחבו הוי כחצר כו' וצריך פס ד' ומשהו כו'. וכ"כ הרמב"ם בחבורו פי"ז סוף הל' ח' אכן בגמ' לקמן ובפוסקים וכן בפי' הרמב"ם וכן בחבורו שם בהלכה הקודמת ליתא "ומשהו" לכן נראה דט"ס הוא וצריך למחקו. [א"ה עי' נמוקי הגרי"ב שכתב ג"כ הך ומשהו לא נזכר בגמ' ולא בשום פוסק לכן צע"ג מנ"ל להר"ב הא]:

שם בתוי"ט ד"ה ובה"א כו' ולעיל פי' דרבנן גזור כו' הואיל ואין הדבר מפורש כו' מיקרי ד"ס. ישובו אינו מתיישב על הלב דמ"מ לישנא דגזור רבנן אינו נופל על הל"מ וכן מדשרי ב"ב בכה"ק להציל למבוי המפולש (רפט"ז דשבת) והוא ג' מחיצות בלא לחי כדמסיק שם בגמ' וכן לרבנן שם בלחי אחד אף לר"א דהכא ש"מ דהוא דרבנן ממש ועי' מש"כ לקמן (י"ד). ומש"כ עוד התוי"ט בסה"ד דדעת שלישית ספ"ט דמה"ת בב' מחיצות הוי רה"י וכ"כ שם הרמב"ם והרע"ב וכן איתא בגמ' שם ולקמן (י"ב ב') לכאורה לשיטתם דהכא הל"ל דהוי כרמלית לר"י כמו בג' מחיצות לרבנן ואולי קראו רה"י ע"ד שתירץ עולא בשבת (סוף ד' ו) משנה דטהרות וע"ש בגה"ש (בריש ד"ז) בד"ה רה"י קתני:

שם בתוי"ט ד"ה לא נחלקו כו' וכתבו התוס' כו' ותמיהני דא"כ כו'. המהרש"א כתב ישוב לזה ויש סתירה לישובו מלקמן (ע"ב ב) בתוד"ה אבל ועי' מש"כ שם ועי' תוי"ט רפ"ג דפאה ולי י"ל דת"ק אשמעינן דל"ת דע"כ ל"פ ב"ה אלא במבוי שהוא פחות מד"א קמ"ל דבפחות אף ב"ש מודו ודוקא על יותר פליגי וב"ה מתירין גם כן בלחי או קורה וכה"ג מיישב הר"ן ריש סוכה גבי סוכה ישנה וכ"כ מהר"ם בכונת התוס' שם: