בועז על משנה נזיר · פרק 9

אמר האזוב, הרבה נתקשו בזה רבותינו קמאי, דהרי מערה שהיא ו' על ד' אין אלכסונה ח'. [ועי' בתוס' שם] ועוד ק' למאי דמסיק הש"ס לעולם כרבנן. א"כ הדרא קושיא לדוכתא, דהול"ל ברישא מד' עד ו'. ע"ש, ונצטרך לדחוק דרישא ר"ש וסיפא רבנן. אמנם לפע"ד, דהא דקאמר הש"ס דבדק באלכסונא רצה לומר כל בדיקותיו היו באלכסון, ור"ל כשמצא ב' הקברים א' ב'. זה בצד זה במערב [בציור ב] שוב בדק אלכסון ד'. דהיינו מאמצעית קבר ב'. באלכסון עד נקודה ה'. והוא אלכסון של אמה על אמה, מפני ששיער שיהיה שם קבר, דהרי אמצעית קבר ב'. הוא אמה מהזוית, ונקודה ה'. ג"כ הוא אמה מהזוית, ושם רגיל להיות שם קבר. וכשלא מצא קבר בנקודה ה'. שוב בדק וחפר אלכסון ו'. מנקודת ה'. עד אמצעית קבר ג'. שהוא אלכסון של ד' על ד' אמה. מפני ששיער ששם יש ג"כ קבר בסוף המערה. א"כ כשנצרף זה האלכסון של ד' על ד' אמה, עם האלכסון ד' שהוא אלכסון של אמה על אמה, הו"ל יחד כאלכסון של ה' על ה', שהוא ז' אמות. שוב בודק מאמצעית קבר ג' עוד י"ג אמות. דהיינו אמה אחת מאמצעית קבר ג' עד פתח המערה, כי כך היו דרכם להניח חצי אמה בזוית המערה מהקבר. וי"ב אמות כשיעור אורך החצר ואורך המערה שבצד השני מהחצר. נמצא שכל מה שבדק הוא יחד עשרים אמה, וכדמוקי לה בש"ס ב"ב שם. שמדד אלכסון של מערה אחת: