מלאכת שלמה על משנה ערכין · פרק 8 · משנה 5

שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו דעבד עברי ושדה מקנה חוזרין ביובל הרגמ"ה ז"ל:

כהנים ולוים אינם מחרימין ביד שם פ' ששי סימן ז' אלא שאין כתוב שם בכסף משנה אלא שהיא משנה בסוף ערכין ואפשר שנפל שם טעות סופר או טעות דפוס שהרי גם אמתני' דבסוף פירקי' דמחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים כתוב שם פעמים שהיא משנה בכוף ערכין:

שהחרמין שלהם כלומר אף אם יחרימו הרי הן זוכין בהן מיד. תימה לי מה נתינת טעם הוא מכל מקום יהא חרם וימעלו בו עד שיאמר אני רוצה לזכות בו וכי תימא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו נפקא מינה אם החרים מטלטלין שהם ברשות ארר וצ"ע הרא"ש ז"ל:

אמר ר' נראין דברי ר' יהודה כדפי' רעז"ל מפרש לה תלמודא וה"נ מפרש תלמודא בר"פ ואלו מגלחין ובפ"ק דחולין דף י"ב גבי אמר רבי נראין דברי ר' יהודה לר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי באשפה שבשוק שאף ר' חנינא לא נחלק עליו אלא באשפה שבבית אבל באשפה שבשוק מודי ליה ובשוק עצמו מוכח בתוספתא דפליג נמי עליה. ובפ"ק דתמורה דף י"א גמרא אמר ר' יוסי האומר רגלה של זו עולה כולה עולה אברייתא דמייתי התם כמו שרמזתי שם סימן ג' קאמר רבי נראין דברי ר' יוסי לר' יהודה בדבר שהנשמה תלויה בו שאף ר' יהודה לא נחלק עליו אלא בדבר שאין הנשמה תלויה בו אבל בדבר שהנשמה תלויה בו מודי ליה ובפ' המפלת (נדה דף כ"ג) גבי המפלת כמין בהמה חיה ועוף א"ר חנינא בן אנטיגנוס נראין דברי ר"מ בבהמה וחיה והה"נ לקריא וקיפופא דעיניהם הולכות לפניהם ואע"ג דפליגי רבנן עליה ודברי חכמים נראין לר"מ בשאר עופות דר"מ נמי מודי להו אלא דהתם מסיק דלרבנן נמי קריא וקיפופא הוי ולד טפי משאר בהמה חיה ועוף הואיל ויש להם לסתות כאדם זקופות. וה"נ איתא בפרק בא סימן גבי אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בן אגרא בשלא בדקה ודברי חכמים כשבדקה וכתבו שם תוס' ז"ל בכמה דוכתי משני הכי אבל בפ' הזהב גבי חומש ומעשר ובפ' כל הבשר גבי אפשר לסוחטו לא משני הכי משום דיכול ליישב בענין אחר בהגהה מועטת ע"כ ודכוותה פי' הר"ר שמשון ז"ל בפט"ו דאהלות סימן ח' כמו שכתבתי שם. וכתבו תוס' ז"ל פ' כיצד צולין דלא שייך לשנויי הכי אלא היכא דבברייחא קתני בהדיא במאי פליגי אבל היכא דלא נזכר בהדיא לא מוקמי' אנן מסברא לומר דרואה אני דברי פלוני בענין זה שאף ר' פלוני לא נחלק עליו אלא בענין אחר מאחר שאותם העניינים לא נזכרו כלל בברייתא כי ההיא דהתם: