מלאכת שלמה על משנה ערכין · פרק 2 · משנה 1

אין בערכין פחות מסלע וכו' ביד פ"ג דהל' ערכין סי' ב' ג' ד'. ובת"כ ספי"א דפרשת בחוקותי:

פחות מסלע והעשיר לאו דוקא פחות מסלע אלא אפילו נתן כל הערך חוץ מסלע אחד מגלגלין עליו את הכל דהכי תניא בתוספתא היה בידו סלע ונתן הימנו שלשה דינרים ולא הספיק ליתן דינר האחרון עד שהעשיר מגלגלין עליו את הכל שאילו מתחלה נתנו היה פטור היה בידו שלשים סלעים ונתן מהם כ"ט ולא הספיק ליתן את האחרונה עד שהעשיר מגלגלין עליו את הכל תוס' והרא"ש ז"ל:

אין בערכין פחות מסלע ולא יותר על חמשים סלע בגמרא כריך הא תו למה לי ומשני הא קמ"ל פחות מסלע הוא דליכא הא יותר על סלע איכא יותר על חמשים הוא דליכא הא פחות מחמשים איכא וסתמא כרבנן דלר"מ ליכא השג יד שיהא יותר על סלע ופחות מחמשים כמי שערכו חמשים אלא או חמשים או סלע. וכתב הרא"ש ז"ל ואע"ג דהא תנא רישא בלשון חכמים לא הויא סתמא וכה"ג בנדה ר"פ ששי דקתני בא סימן העליון עד שלא בא התחתון ר"מ אומר לא חולצת ולא מתייבמת וחכמים אומרים או חולצת או מתייבמת וסתים בתר הכי מפני שאמרו וכו' ופריך בגמ' הא תו למה לי ומשני משום דבעי למיסתם כרבנן אלמא מילתא דחכמים לא חשיב סתמא וא"ת אמאי צריך למיסתם כרבנן פשיטא דיחיד ורבים הלכה כרבים וי"ל דסד"א דמסתבר טעמיה דר"מ ע"כ:

אין פתח בטועה וכו' פתח תחלת נדות והרמב"ם ז"ל האריך כבר בפירושו למשנתנו לפרש הברייתא דמייתי בגמ' לפרושי למתני' וה"ג בגמרא תנו רבנן טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי פתחה י"ז ב' ימים טמא ראיתי פתחה י"ז ג' ימים טמא ראיתי פתחה י"ז ד' ימים טמא ראיתי פתחה ששה עשר. חמשה ימים טמא ראיתי פתחה ט"ו. ששה ימים טמא ראיתי פתחה י"ד. שבעה ימים טמא ראיתי פתחה י"ג. שמנה ימים טמא ראיתי פתחה י"ב. חשעה ימים טמא ראיתי פתחה י"א. עשרה ימים טמא ראיתי פתחה עשרה. אחד עשר פתחה ט'. שנים עשר פתחה שמנה. שלשה עשר פתחה שבעה שאין פתח בטועה פחות מז' שאפילו ראתה י"ד אינה חוזרת לפתחה בפחות מז' נקיים דממה נפשך זבה היא וכל זמן שלא ישבה ז' נקיים לא תצא מידי זובה. ולתקונא להאי איתתא שתדע מאימת תמנה ימי נדה. שאם תראה ג' או ד' ימים לא תמנה אלא ג' והם ואימתי יהא לה ימי זוב שאם תראה אחד תהא שומרת יום כנגד יום הוא דאזלינן דאילו למישרייה לבעלה ולטהרות למה לי כל הני י"ז י"ו ט"ו תימני ז' נקיים ותשתרי. וביד פ"ח דהלכות איסורי ביאה מסימן י"ו עד סוף הפרק. ותמהתי שראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל ולא יתר על שמונה עשר וכתב ס"א שבעה ע"כ. בפי' רעז"ל אין פתח בטועה פחות משבעה טועה שראתה היום ואינה יודעת וכו' כצ"ל. עוד צ"ל שם לבד מיום זה חוזרת לפתח נדותה ממה נפשך דאם יום זה שראתה וכו'. עוד צ"ל שם אעפ"כ יצאת מימי הזוב לסוף יום י"ז לבד מיום זה שהרי עברו ששה להשלמת ימי נדותה וי"א שבין נדה לנדה הרי י"ז ולאחר י"ז כשראתה תחלת נדה היא אבל אם תראה יום י"ז לא יצאה וכו'. עוד צ"ל וכ"ש אם תראה קודם יום י"ז שלא יצאה מן הספק ובספקא זו תעמוד לעולם עד שתשב י"ז וכל זמן שהיא בספיקא וכו'. עוד צ"ל וצריכה ז' נקיים וקרבן מספק אבל לאחר י"ז אין וכו':