תוי"ט ד"ה חזרו. דכלי מתכות הדבר קשה כו' דחרב ה"ה כחלל. נראה כוונתו דכיון דה"ה כחלל חוזרין ומטמאין אדם וכלים לטומאת ז' והזאה (ועי' נזיר (נד ב) בתד"ה ת"ש ובמש"כ שם) בכל ימי משך טומאתן (עי' חגיגה (כג ב) שהראיתי שם פנים שלא יהיה הדין כן) (וברא"ש שם מסיים ע"ד הר"ש הללו ומטמאין באהל). ואולי נשמטו ב"ת האלו מדברי הר"ש ע"י שגגת המעתיק כי שיטתו ג"כ דכלים של מתכות הנוגעים במת מטמאין באהל כדמוכח מדבריו בפי"א דאהלות מ"ח וברפט"ז שם. והוא כעין מה שכתבתי משא"כ שאר כלים אף דגם המה צריכין הזאה ג' וז' כשנגעו במת. מ"מ אין מרבין טומאה לטמא אדם וכלים טומאת ז' רק לטומאת ערב. (וכן אינם מטמאין באהל כדברי הרא"ש). וזהו הכל לשיטת הסוברים דדוקא בכלי מתכות אמרו חרב ה"ה כחלל אשר הר"ש ג"כ אחד מהם ברפ"ק דאהלות. ודברי תור"ע בכאן תמוהים מאד דמשמע בדברו דבשאר כלים אין דין הזאה כלל לשיטה זו. והלא מבואר בכ"מ במשנה וגמ' דכה"כ הנוגעין במת עצמו טעונין הזאה והמקרא צווח והזה על האהל ועל כל הכלים:
קריאה במקור
רש״ש על משנה כלים · פרק 11 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c7e7915ca64b893b7b12cbcd2ad2f1eb9034cdf973bebfc84bdd86278f61814a