עי' מפרשים שנדחקו. ולעד"נ בהקדים לחלק בין לשון שפיתה ללשון ישיבה. והוא דשפיתה היינו שכל הקדרה תלויה לאויר בכדי שתהא האש אשר תחתיה לוחכת תחת שוליה ג"כ רק שקצוותיה סמוכות. ונשענות על איזה דבר. וישיבה היינו שכל שטח שוליה ותחתיתה יושב על איזה גשם. ופי' חברן בטיט לא שחברן יחד אלא שחיבר לכל פטפוט קצת טיט בראשו לצד פנימיותם בכדי לשפות קצות שולי הקדרה עליהן (ולפ"ז אתיא סיפא דאחת בטיט כרבנן) ובמסמרין אמר אע"פ שעשה בראשן (כגי' מהר"ם) מקום שתהא הקדרה יושבת פי' שחברן יחד בשטח רחב של טיט עד שאין שם אויר מ"מ טהורה:
קריאה במקור
רש״ש על משנה כלים · פרק 6 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בתוי"ט ד"ה אחת בטיט פי' הר"ב כו' פי' ור' יהודה היא כו'. ול"נ דאף כחכמים אתיא דע"כ לא מטמאי אלא אם מתחלה עשאן שתים שהעמידן במרחק הראוי להעמיד עליהם הקדרה אבל אם מתחלה עשה ג' אבנים א"כ כל שתים מהן אינן עומדים במרחק הראוי. וכה"ג ע"כ צריך לחלק לקמן פ"ז מ"ה ניטל כו' מטמאין במגע וא"מ באויר כו' עשה שנים זה כנגד זה מטמאין במגע ובאויר ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c7e7915ca64b893b7b12cbcd2ad2f1eb9034cdf973bebfc84bdd86278f61814a