בתוי"ט ד"ה שמשלחין. וק"ק לי דליתני כו' אבנים המנוגעות כו' ואני מוסיף עוד בגדים המנוגעים שכן כתב הרמב"ם בספי"ג מהל' ט"צ שמשלחין אותן חוץ לעיר כו' ובין שאינה מוקפת וזה חומר בבגדים מבאדם ע"כ. והוא מהתוספתא ספ"ז. וכן איתא שם להדיא הדין בבתים המנוגעים ע"ש:
קריאה במקור
רש״ש על משנה כלים · פרק 1 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בסה"ד אגב גררא ת"ל ועיקר קדושה שילוח המצורעים. לכאורה גם הא דיצא א"מ אותו ג"כ נחשב לקדושה ואגבה תני ומסבבין:
ד"ה ומסבבין. והמ"ל ומכניסין כו'. תמוה דודאי אין מכניסין מק"ו מאם יצא דאין מחזירין. גם מש"כ בסה"ד כלומר כו' מעיר לעיר ג"כ תמוה. ואולי כוון למש"כ בס' מ"נ דדוקא אם היה בשעת מיתה בעיר ויצא מת אין מחזירין אבל אם מת חוץ לעיר מכניסין ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c7e7915ca64b893b7b12cbcd2ad2f1eb9034cdf973bebfc84bdd86278f61814a