[אות יג] בהרע"ב ד"ה ואין סומכין כו'. שבכל כחו היה סומך. תמוה לי בסוגיא (דף כ' ע"א) דאמר לך מני ב"ש היא וקס"ד השתא דב"ש ל"ל סמיכה כלל בשלמי חובה עיי"ש ברש"י וא"כ גם בחול יהא אסור לסמוך משום עבודה בקדשים. כיון דבכל כחו הוא סומך. דאי לאו בכל כחו גם בי"ט אינו אסור וצלע"ג:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה ביצה · פרק 2 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות יד] שם בהרע"ב ד"ה ובית הלל אומרים. ולא שלמים. אף דיוצא בהם ידי שלמי שמחה כדאיתא במתני' (ג' פ"א דחגיגה). כבר תירצו תוספות שם דמיירי דכבר נפיק ידי שלמי שמחה או דאינו יוצא ידי ש"ש אלא א"כ התכוון כן בתחלת הקרבתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1992e4d4684d45c33a1c4d29b78fe392d46775a86fb5d3c2010d00823ce811b6