הון עשיר על משנה יבמות · פרק 16 · משנה 6

מעידין לאור הנר ולאור הלבנה. אע"ג דאור הלבנה מתפשטת יותר מאור הנר, עד שאז"ל (ברכות מג:) אבוקה כשתים וירח כשלשה. ואורה רב במקומה יותר מאור הנר, מ"מ למטה בארץ אינה מאירה לאדם יותר מאור הנר, אלא אדרבא אור הנר מאיר יותר ממנה, דהא מצינו שבודקין (חמץ) לאור הנר ואין בודקין לאור הלבנה (פסחים ז:) אפילו באכסדרה שאורה רב שמותר לבדקה לאור החמה (שם ח.). ועוד הנסיון יוכיח כי דבר קטן ימצא לאור הנר ולא לאור הלבנה:

בת קול. בת קול דהכא פירושו הוא שהקול באה ממקום רחוק כל כך עד שאינה נשמעת בבירור אלא הברה ממנה, וההברה היא בת לקול, וקמ"לן מתניתין דאפילו הכי משיאין על פיה, אע"ג דלא מצאו במקום אשר יצא הקול שום אדם אח"כ, דאמרינן שמא הלך לו, אבל אם אנו במקום צר שודאי אין שם אדם, ושמעו בתוך אותו מקום קול יוצא, אע"פי שהוא קול ממש אין משיאין על פיו כמ"ש התי"ט, הואיל וברור לו שאינו קול אדם:

יבמות מתחיל בחית ומסיים בויו, והחית רומז לשמונה הנמצאים יחד בעת החליצה, שלשה דיינים ועוד שנים כמ"ש הר"ב במקומו (פי"ב מ"א), והנחלץ והחולצת, ורוח המת הקשור בה כמ"ש חכמי האמת. והויו רומז למצות יבום שעל ידו נפש המת מתגלגל ובא לעולם הזה הנעשה בששת ימים, וכמבואר בספרי משנת חסידים במפתח הנשמות סדר נשים מסכת גלגול הנשמות, ובמפתח הכוונות סדר מועד מסכת חתונה ומילה פרק ב' פסקא ז'. ועוד סוד הגלגל בואו רמוז, כמ"ש חכמי האמת. ונרמז בתחילה מצות חליצה, אע"פ שמצות יבום קודם (בכורות פ"א מ"ז), משום דבזמן חבור המשנה כבר לא היו מכוונין תו לשם מצוה כדתנן בפירוש (שם), ולכן מצות חליצה קודמת:

סליק מסכת יבמות. נחת רוח לנשמות:
אח אחד בעת יקים אחיו אחרי המות.
הן ירבה ראות חוקים במשנה וביבמות: