שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים. ולא לאחיו, שהרי הם אסורות לו, דזהו חומרא דידוהו יותר מהט"ו ראשונות כמ"ש התי"ט, צרותיהן מותרות. כנלע"ד דקדוק לשון המשנה, והרב פירש ענין זה בדרך אחר, ומ"מ הוא אמת שהרי הכי אמרינן בירושלמי (ה"ה ז:) תני ר' חייא אין צרה אלא מאח בלבד, אמר ר' יוסי מתניתא אמרא כן מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. ר' ירמיה בעי דתהא צרה מן השוק (פי' שאפילו בנשואות לאחרים תהיו צרותיהן אסורות), אמר ר' ייסא לא שמיע ר' ירמיה הדא דתני ר' חייה (פי' שאין צרה אלא מאח, בתמיה), לא שמיע למתניתין מפני שנשואות לאחרים צרותיהן מותרות (בתמיה, שהרי במתניתין מפורש שאין צרה מן השוק), חזר ואמר הין דשמיע, אלא כאינש דשמע מילה ומקשה עלה, ע"כ. הרי מפורש דפירושא דמתניתין הוא כפירוש הר"ב, ולכן יש לתמוה מהרמב"ם שפירש פירוש אחר:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה יבמות · פרק 1 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1f590680d9362af57acfdc22620b2767a76050a98b67ee228f328eb2f0999429