יש סדר למשנה על משנה פאה · פרק 3 · משנה 1

תי"ט ד"ה ומודים וכו'. ולא נ"מ בהודאתם וכו' ע"ש כתבו תוס' בסוכה ט' ד"ה ואם עשאה וכו' ואפילו נפקא מינה אלא לב"ש יש לו לתנא לפרש במה נחלקו ולא שייך לאקשויי טעמא דב"ש אתא לאשמעינן אלא היכא דפליגי תנאי אליבא דב"ש ולא נפקא מינה מידי בפלוגתא אליבא דב"ה כי האי דשבת דף קל"ה ובפ' ד' אחין דף כ"ח ובפ"ק דביצה דף ו' וכולן פרשנו במקומם ע"כ. וכתבתי בתכ"ש דקצת צ"ע מ"ש דמ' אחין קשיא הלא ביבמות כ"ח. ד"ה ר"א וכו' כתבו ישוב נכון ופשוט למאד ע"ש וגם לולא דבריהם יש ליישב עוד בפשיטות גמורה על הדרך שמשני הש"ס ביבמות קכ"ב דאי משכחת סתמא וכו' ב"ש היא ואין הלכה כאותו סתם. ותו' עצמם מיישב בדרך הזה בברכות מ"ז ובעירובין ט' וסוכה ל"ה אהא דקאמר ר"ה תנא ב"ש אמרי' אין מאכילין וכו'. [ומ"ש תוס' עוד ובפ"ק דביצה וכולן פרשנו במקומם. לא ידעתי לפום רהיטא כוונתם וגם פרושם לא מצאתי בביצה אם לא קצת בדרך רחוקה אפשר לכוין] אמנם ראיה גדולה לדברי תוס' מסוגיא דמ"ק ג' וכמ"ש תוס' שם להדיא ד"ה וקרובין וכו' ולאשמעינן מלתייהו דב"ש פי' הכי. אכן במה שהחליט תוס' דלא פליגי תנאי אליבא דב"ש היכא דלא נ"מ מידי לב"ה. קצת צ"ע מפ"ב דאהלות מ"ג דתנן ובגלגולת בש"א כמלא מקדח ובה"א כדי שינטל מן החי וימות [ובגמרא בכורות ל"ז ובחולין מ"ב. וכן בהרב מברטנור' מפורש דהיינו חסרון כסלע] באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי ר"מ וחכמים אומרים בגדול של לשכה. והרי דלא פליגי ר"מ וחכמים אלא אליבא דב"ש. בשלמא במשנה ד' פ"ה דתרומה דפליגי ר"א וחכמים אפשר למדחי קצת דר"א מתלמידי ב"ש ע' שבת ק"ל ברש"י ותוס' ועוד דנ"מ בין לב"ש ובין לב"ה באותה סאה תרומה טמאה אי תרום ותשרף או בטלה לגמרי וא"צ להעלותו ע"ש. אבל ממשנה דאהלות ראיה גמורה לכאורה. ונפלאתי על מ"ד זקני הגאון תי"ט שלא הער' כלום מכל מ"ש תוס' בסוכה שזכרתי [ובמאי שיש להתבונן בדרכים. מקום שאמרו להודיעך כחן דב"ש (ביצה ב' ו') אע"ג שיש לטעות קצת בדברי ב"ה אפ"ה נקט התנא להודיעך כח דב"ש ויש לשאול וכי טעמא דב"ש אתי לאשמעינן. ויותר בהא דכתובות נ"ט: דשקיל וטרי הש"ס לימא מתני' דלא כב"ש יש לחקור דלמה הש"ס כולי האי לאוקמי כב"ש ואנן קי"ל בכל דוכת' ב"ש במקום ב"ה אינה משנה. בררתי בחידושי בס"ד ואין כאן מקומו]: