תי"ט ד"ה האוג וכו' ולכך יש לפרש צמח דהכא וכו' ע"ש (ע' רל"צ). ודע דז"ל הרמב"ם בפרושו במתני' דהכא אוג הוא הסומאק אשר בארץ הצבי והוא צמח שיעבדו בו העורות ויש לו אשכולות כאשכלות הגפן ויאכלו ע"כ. וברפ"ק דדמאי ז"ל הרמב"ם והאוג נקרא סומאק של ארץ ישראל והם אילנות עושין אשכלות אדומות ויאכלו ע"כ. וכדי שלא יהיו דברי הרמב"ם סותרים בפרושו וגם לפי מאי דאסברי' התי"ט דצמח דהכא ג"כ אילן. מלבד שהוא דחיק' טובא למאוד דקשה תו ומי סני ליה לקראו הכא אילן כמו שקראו רפ"ק דדמאי. אכן בהג"ה קלה יובן למאוד דלפי משמעות הלשון שכתב בארץ הצבי כו' משמע דמין זה ר"ל אוג אינו בנמצא רק בארץ הצבי דהיינו ארץ ישראל [כמבואר ברפ"ק דדמאי הרבה מינים שאינם גדילין רק בא"י] ויתכן לומר דוי"ו יתירה. וכך צ"ל אוג הוא הסומיאק אשר בארץ הצבי הוא צמח אבל אינו צומח וגדל בשאר ארצות:
קריאה במקור
יש סדר למשנה על משנה פאה · פרק 1 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 244a77024caf51746efd4a83cfeaef0d82c392806a281bbdfcf67d6ae8d08ad4