בתורע"ק אות ל"ט אע"ג דאין אשה מתעברת מב"ר. לכאורה תמוה מאין לו להש"ס דמיירי בבתולות. אח"ז מצאתי להתשב"ץ קטן סי' תנ"ג שעמד בזה ולגי' ר"ת י"ל דהקושיא היא לפי אוקימתא דשופעת והיינו מתוך ג' עד לאחר י"ב וא"כ ודאי לא נבעלו בנדתן. אך לפ"ז אין הכרח לאוקמה כר"א עי' תד"ה באיסור ב"א וא"כ מאי פריך כ"כ בפשיטות ל"ב הויין עפרש"י וראיתי בהגהת הגר"א ז"ל שמחק מן מלת אלא כו' עד א"ל רבא כו' וכוון למש"כ ואין לומר דהקושיא היא מאי איריא דקתני סיפא ואם היו קטנות כו' ליפלוג וליתני בגדולות גופייהו דאם היו בתולות מותרות דע"ז לא משני שפיר:
קריאה במקור
רש״ש על משנה יבמות · פרק 3 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9d9925a2116d70e154919b1d8ebdb912970e781f843f3a3700669bcd570ee0b4