אבל עתיד ללות. נ"ל דה"ג, דיש רבותא יותר מעתיד ליקח דשמא לא ימצא מי שילוה לו ונמצא שכבר נגמרו, משא"כ ליקח במעותיו דבקל נמצא:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה טהרות · פרק 9 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל או משתה. אף זה הוא לא זו אף זו, דטוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה (קהלת ז, ב), ואפילו הכי כי הניח מלגמור כדי לילך למשתה ודעתו לגמור אח"כ, לא אמרינן ודאי נגמרו שאילולי שדעתו נוטה שלא להוסיף עליהם יותר לא היה מניח באמצע מלאכתו כדי לילך לבית המשתה, א"נ אבל לו דאסור במלאכה משא"כ משתה ואפילו הכי אמרינן כדלעיל, ה"ט דלא איחר פורענותא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2fe007a27a761362e4b8ea26f9662631f2c8836853ee02e6a0d8d5435d7ad75