רמב"ם על משנה שקלים · פרק 8 · משנה 1

כל הרוקין הנמצאין בירושלם כו':
לשון תורה הוא ברוק הזב שהוא טמא אמר השם יתברך וכי ירוק הזב בטהור וגו' ועוד יתבאר לך במסכת טבול יום כי משקים היוצאים מן הטמא שהן כמו המשקים שהוא נוגע בהם ולפיכך הוה רוק כל הטמאים טמא והעובדי כוכבים אצלנו כמו זבים אמר גזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם והיה בשוק העליון של ירושלם עובדי כוכבים שוכנים שם ור' יוסי אומר כי הטמאים בכל השנה היו מהלכים באמצע הדרכים והאדם הטהור היה מרחיק אותם ומפריש עצמו לצדדין והיה מצוה לבני אדם שיפרשו מהם כדי שלא יטמאו ומפני זה הרוק הנמצא בצדדין טהור והנמצא באמצע הדרך טמא ובשעת הרגל הדבר להפך כי העיקר אצלנו כל ישראל חברים ברגל שנאמר ויעל כל ישראל כאיש אחד חברים וכולם טהורים כאשר נצטוינו חייב אדם לטהר עצמו ברגל וכל מי שנשאר טמא ולא יכול ליטהר יפריש עצמו לצדדים ויתרחקו בני אדם ממנו כדי שלא יטמאו כי כל העדה כולם טהורים והלכה כרבי יוסי: