[אות ל] במשנה מכרן וקידש בדמיהן מקודשת. מכאן תימה רבתי על דברי הרמב"ם (פ"ב מהלכות ביכורים) דמכר פטר חמור דמיה אסורים בהנאה. והא במתני' דהכא קחשיב נמי פטר חמור וקתני דמכרן וקידש בדמיהן מקודשת וכבר טרח בתשובות נודע ביהודה להשיב בדחוקים ודבריו אינם מספיקים דהא מ"מ משמע בסוגיא דאם מתני' כר"י מיירי ג"כ במחיים ובזה יקשה הא תופס את דמיו. וישבתי בתשובה. ואין להאריך כאן (עיין בת' לרבינו סימן ק"ס לחלק הכתבים):
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה קידושין · פרק 2 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות לא] בהרע"ב ד"ה וחולין שנשחטו בעזרה. ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. ומסתימת דברי הרמב"ם (בפ"ה מאישות) דהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת דמשמע דגם חולין שנשחטו בעזרה בכלל. דייק הכ"מ (בפ"ב מגניבה) דמה שכתב הרמב"ם שם ודברים אלו דברי קבלה דר"ל שנאמר כן בקבלה מסיני ולא דהוי דרבנן. ותמיהני איך העלים עין מדברי רמב"ם שם (הלכות גניבה ה"ח) דכתב וז"ל השוחט חולין בעזרה חייב ד' וה' אעפ"י שחולין שנשחטו בעזרה אסור בהנאה מ"מ כיון דמדרבנן הוא ה"ז חייב וראייתו מקדושין ליתא די"ל דפוסק כרש"י דגם בשעות דרבנן וחמץ דרבנן אינה מקודשת עיין תוס' בסוגיא (דף נ"ח א' ד"ה אלמא). ובתשובה הארכתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a17396e458f3172f3a3c26f0284e9932321ffb91de04bc6b0de080d916f4f67d