[אות לד] תוי"ט ד"ה ואם הראה. דאע"ג דנקט דמי בעסקא. מדנקט בעיסקא ולא משני דהרא' לה דמי מה שלקח בהלואה נראה דבזה באמת מקודשת דהמעות שלו ממש הם לכל מילי אלא דהוא בעל חוב ודוקא דמי עיסקא כיון דתמיד צריך להיותם בידו לאעסוקי' ביה ולא למשתי ביה שכרא מה"ט אם מת לא נעשו מטלטלי דיתמי כדאמרי' בב"מ (דף ק"ד ב') בזה דוקא אינה מקודשת. ואולם ברמב"ם איתא שלקח במלוה וצ"ע. וחידוש שלא הערו מזה נושאי כליו אח"ז רב מצאתי במהריק"ש שעמד בזה באה"ע (סי' ל"ה) וכתב דט"ס הוא ברמב"ם:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה קידושין · פרק 3 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a17396e458f3172f3a3c26f0284e9932321ffb91de04bc6b0de080d916f4f67d