תוספות יום טוב על משנה ערכין · פרק 2 · משנה 2

ולא נראה יתר על שמנה. פירש הר"ב שחדשה של לבנה כ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה. וע"ג חלקים. שכל חלק א' מתתר"ף לשעה. והשתי ידות הם ב' שלישים. והכי איתא בברייתא פ"ב דר"ה דף כ"ה. והטעם שעשו חלקי השעה לתתר"ף. כתב הרמב"ם בפ"ו מה' קדוש החדש. לפי שענין זה יש בו חצי. והוא תק"מ. ורביע והוא ר"ע. ושמינית והוא קל"ה. ושליש והוא ש"ס. ושתות והיא ק"פ. ותשיעית והוא ק"ך. וחומש והוא רי"ו. ועשור והוא ק"ח. וחצי עשור והוא נ"ד. ורביע עשור והוא כ"ז. [ע"כ]. ונוכל לשמש בהם בכל אלו המנינים כשנצטרך לכל מנין ומנין מהם. ומ"ש הר"ב לב' חדשים נ"ט ימים חדש א' מכ"ט וחדש א' מל' יום לפי שא"א לומר שר"ח יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מחדש שעבר ומקצתו מהבא. שנאמר (במדבר י״א:כ׳) עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש. ואין אתה מחשב שעות. הרמב"ם ריש פ"ח מה' קידוש החדש. ומ"ש הר"ב מפני יתירות הב' ידות כו' צריכים פעמים לעשות ח' מלאים וד' חסרים. פעמים ח' חסרים וארבע מלאים. לפי שלא יתקבצו היתירות שיהיו בשיווי משלימים ב' מלאים. ולפיכך לשנה הבאה יחסרו:

ולא יתר על י"א. פי' הר"ב אם חלו ב' י"ט של ר"ה להיות בה' כו' עיין בפירושו ספי"א דמנחות:

ולא יתר על י"ב. פירש הר"ב אם חלו ב' י"ט של ר"ה אחר אותה שבת. ועמ"ש סוף פט"ו דשבת ובמשנה ז' פי"א דמנחות: