[אות נ] תוי"ט ד"ה אחר ששים יום. אבל דברי הר"ב אין לפרש כן. ובתוס' (דף נ"ה) כתב בשם מהר"ף דבב' תגלחות הראשונות הקילו לגלח ביום ל' כדי למהר לאכול בקדשים אלא דגלוח הראשון אינו מביא החטאת עוף עד יום ל"א דאע"ג דקי"ל דאם גילח ביום ח' מביא קרבנותיו בח' כדלעיל (פ"ו מ"ו) הכא כיון דצריך טבילה משום צרעתו מיחזי כאלו טובל משום טומאתו (והוי כטבל בח' דמביא קרבנותיו בט') וא"כ מתחיל הנזירות הב' מיום ל"א משהביא הקרבן ומגלח ביום ס' ולמחרתו מביא עוף של ספירה ואוכל בקדשים. ותגלחת ב' האחרונות הוי כמו כל נזיר דמגלח לכתחלה ביום ל"א ויום ס"א הוא למנין יום א' וביום קכ"א נשלמו ס"א יום כמו בנזיר ב' נזירות ומגלח ושותה יין. ומ"ש התוי"ט בכוונת הרע"ב דגילוח הראשון הי' ביום ל"א כדין כל תגלחת נזיר וכו' ותגלחת שני' מגלח ביום ל' וזה רשאי לעשות כדתנן וכו' וה"נ דכוותה שהתגלחת הראשונה וכו'. לא הבנתי דזה אמת דחושבים הנזירות מיום התגלחות ראשונה דהיינו מן ל"א אבל מ"מ לכתחילה בעי' תגלחת שניי' ג"כ לל"א והיינו ס"א כדקתני להדי' (פ"ב מ"ב) דנזיר ב' נזירות מגלח ראשונה יום ל"א ואת הב' יום ששים וא' וא"כ מגלח תגלחת שניי' ביום ס"א ואינו אוכל בקדשים עד ס"ב שמביא קרבן ספירתו ומ"ש התוי"ט ודלא נקט לעיל כה"ג. תמהני הא אדרבא תני להדיא לעיל דמגלח ביום ס"א. וכל דיבור של התי"ט בזה לא זכיתי להבין:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נזיר · פרק 8 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות נא] שם בתוי"ט ד"ה ושותה כו'. קשה לי דכיון דביום ס'. לענ"ד כיון דביום ס"א מביא חטאת העוף של ספירו משום הכי מתחיל המנין מיום ס"א (עיין בתוס'):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0339e96fcc1313135c8f31ffaec14a52652d7a934d3dcb53c91dc7ccae8d2422