המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום מוכרה כו': רבי אלעזר ב"ר שמעון אומר אין הפרש בין שתהא הבהמה הזאת תחת ידו או תחת יד אחר כל זמן שתמצא אחר שנתכפרו הבעלים תמות וחכמים אומרים אינו כן אבל כל זמן שהיא מצויה תחת יד בעלה דנין בה דין זה אבל אם מכרה הרי היא כאילו אינה מצויה והלכה כחכמים. וכבר זכרנו בסדרים שלפני זה שזו שדינה תמות מביאין אותה בבית ונועלים דלת בפניה עד שתמות ברעב וראוי שתדע בכאן שהמפריש שני צבורי מעות לאחריות מתכפר באחד מהם והשני יביא בו עולת נדבה וכן המפריש שתי חטאות באחריות מתכפר באיזו שירצה והשניה תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולת נדבה והמקדיש חטאת מעוברת הרי היא וולדה כמפריש שתי חטאות לאחריות:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה תמורה · פרק 4 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c239ddbfcd6ef266ab3a81319eb7add1bd988bea4fc9b99647dc5bc305ad8efc