דמיתה כתיבה ביה, וסתם מיתה אינה אלא חנק. גמרא
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין · פרק 7 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דגמרינן הדחה הדחה מנביא, ולא גמרינן הדחה הדחה ממסית, דדנין מסית רבים ממסית רבים, ואין דנין מסית רבים ממסית יחיד. וכ"ת דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא, כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה. גמרא:
כל כו'. כלומר שכל חייבי מיתות צריכין התראה. רש"י. וחוץ מזו, כלומר חוץ ממיתה זו. והר"מ העתיק חוץ מזה:
דמתרגמינן וארב לו וכמן ליה. רש"י:
לשנים. יחד הן עצמן נעשו עדים וא"צ להתרות בו כשאר חייבי מיתות, אלא מביאים אותו לב"ד כדכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו. רש"י:
הוא אומר. הניסת צריך להשיבו יש לי חברים כו'. רש"י:
עדים. ולא סגי בחד ואותו שאומר לו, כיון שמקילין בהכמנה. מה שאין כן בשאר מיתות בית דין. ומש"ה נמי ביחיד צריך לומר לו האיך נניח כו':
דהיינו שאומר אעבוד אני בתחלה ואתה אחרי. כ"מ. ותמיהני, דבגמרא מוכח דבניסת האומר מיירי, וכלומר שנתרצה לו, חייב אף הניסת ואפילו לא עבד, ולא דמי לניסת מעצמו דצריך שיעבוד. ועתוי"ט:
אלך כו'. שמחוסר הליכה. אף על גב דאיכא למימר אדהכי הדר ביה. רש"י:
נלך. אע'. פ שכלל עצמו עם אחרים דאיכא למימר הני אחרים לא אזלי ואיהו נמי לא ליזול. רש"י:
וטעמא דבסקילה, דגטרינן הדחה הדחה ממסית. ואל תקשה דלגמר מנביא, דהך סיפא רבנן דס"ל דנביא נמי בסקילה. ורישא (דמדיח עיר ונכיא) בחנק, ר"ש היא, כדאיתא בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3ad7afe003c7bf8d2a9000ed9fc566058317fec6dae63e2d9d405841a5b61038