קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים · פרק 3 · משנה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

דליכא למיחש שמא ישב עליהם הזב. מהר"מ:

ונראה שטומאתו בספק, וכן דעת הר"מ. אלא שכתב שמא דרס עליהן הזב, ולהר"א אין כאן ספק:

שכל המבשל אין כולו נוגע בו אבל יש מקצתו באוירו. ועתוי"ט:

דפשיטא, מי גרע משאר טומאות שמטמאות כלי חרס מאוירן, כיון דכתיב גבי שרצים, למה ליה למכתביה הכא. רש"י:

דגבי אדם נמי כתיב וכי יגע בו הזב, ומגע נמי כתיב נוגע בבשר הזב, אלא להביא היסטו. רש"י:

והוא שכרע הטהור. אבל אם כרע הזב, לא נעשה הטהור אלא ראשון ואינו מטמא בגדים:

ומכל מקום אין טומאתן שוה, וכמו שכתבתי בסמוך:

וקשה, הלא אפילו אינה נחבאת הוי כוחה רע לפי שרותת תחתיו. תוס'. והכ"מ פירש לדברי הר"מ, כשאוחז בה והיא נחבאת תוך ידו וכופף אותה הוא מזיז אותה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3b3f33672bff84ef063be994b49b3e7e4550ae93569c63bf15a2776eade7d7f7