תי"ט ד"ה נבזזו וכו' ועל הרמב"ם בחיבורו אני תמה שבפ"ד מהל' בכורים השמיט לכל אלו הג' ולא ידעתי למה דדלמא אבדו גריע כיון שאינן כלל. בזה שהוסיף התי"ט לכתוב דדלמא אבדו גריע וכו' כיון לאלם תמיהתו. כדי דלא נימא הא דהרמב"ם לא פרט הכא אלא אחת מהנה. משום שכבר בסוף פ"ב כתב המפריש בכורים ונמקו או נבזזו או אבדו או שנגנבו או שנטמאו חייב להפריש אחרים תחתיהם וכו'. לפיכך אסברי' התי"ט תמיהתו. כלומר אי הוה נקט הרמב"ם אחד מהנשארים לא הי' תמה. משום דשפיר י"ל כנ"ל כו'. אבל בהא דנקט אבדו יש לתמוה. דבזה יש מקום לטעות לומר דדוקא אבדו כגון שנאבדו מן העולם דגריע כיון שאינן כלל אינו קורא. אבל בהנך כגון נמקו או נבזזו או שנגנבו או שנטמאו אכתי יש מקום לטעות דקורא והלכך עדיפא ה"ל להרמב"ם למנקט אחד מהשאר:
שוב ראיתי נדפס בהג"ה ברמב"ם פ"ד מהל' בכורים דין ט' בזה"ל. התי"ט תמה על רבינו איך השמיט נבזזו נמקו נגנבו וכו' ואני אומר שאין מקום לתמיהתו דהרמב"ם סמך על מ"ש למעלה בסוף פ"ב שכתב שם כל החלוקים השנויים במשנה ובכאן חדא מינייהו נקט עכ"ל. אכן כוונת התי"ט נכון לפי מה שכתבתי למעלה וזה ברור:
שוב ראיתי נדפס בהג"ה ברמב"ם פ"ד מהל' בכורים דין ט' בזה"ל. התי"ט תמה על רבינו איך השמיט נבזזו נמקו נגנבו וכו' ואני אומר שאין מקום לתמיהתו דהרמב"ם סמך על מ"ש למעלה בסוף פ"ב שכתב שם כל החלוקים השנויים במשנה ובכאן חדא מינייהו נקט עכ"ל. אכן כוונת התי"ט נכון לפי מה שכתבתי למעלה וזה ברור: