הון עשיר על משנה אבות · פרק 6 · משנה 3

ומה דוד מלך ישראל וכו' קראו רבו וכו'. אע"ג דדוד למד מאחיתופל שני דברים, יש ללמוד ממנו מק"ו ללמד אפילו אות אחת שינהוג בו כבוד, שהרי דוד היה מלך, ולא מלך אומה שפלה אלא מלך ישראל שהיא האומה החשובה מכל האומות, והיינו דתנן בפירוש דוד מלך ישראל, וגם נהג בו יותר מכבוד, שקראו רבו וכו', כ"ש שהדיוט הלמד שלפחות ינהוג בו כבוד, אף כי לא למד ממנו אלא אות אחת:

שני דברים. לפי (ה)מה שכתבו המפרשים בשם המדרש (עי' כלה רבתי פ"ח) שהם שני דברים הרמוזים בפסוק הסמוך לו אשר יחדיו נמתיק סוד וגו', צ"ל דקראו כן קודם שלמדו השני דברים שמובאים בירושלמי דסנהדרין פ' חלק (ה"ב נב:) והובאו בילקוט שמואל ב' ו' בפסוק וירכיבו את ארון האלהים. והם מה שלמד לו על הארון שהיה טוען הכהנים הנושאים אותו וזורקם למעלה ומורידם למטה, מה יעשה, כמבואר שם, והשם שלמד לסתום פי תהום שעלה לשטוף העולם כשכרה דוד השיתין. דא"לכ ארבעה דברים למד קודם שקראו רבו. או אפשר לומר דאותם השני דברים דילקוט לא למדם דוד ממנו, שעל מה שאמר לו על הארון זיל קרי בי רב הוא כמבואר שם, ואין שום הוראה או חדוש בו כי אם זכר בעלמא שהזכיר לו אחיתופל לדוד הפסוק הכתוב בתורת משה, ועל השם שסכר בו השיתין לפי הנראה מהמדרש, אחיתופל כתבו וזרקו לשם, ואפשר שלא למדו לדוד כלל, וזה נ"ל נכון:

ואין כבוד אלא תורה. דרך דוחק י"ל בענין זה, והוא אין כבוד זה שאתה מכבד אותו ותשמשנו, אלא תורה, שעל ידי שמושך אתה למד ממנו דברים הרבה, אל דרך מה שארז"ל (ברכות ז:) גדולה שמושה יותר מלמודה. נמצא שהכבוד בשבילך הוא תורה, ומביא ראיה מן המקרא ששמו של כבוד עצמו מורה על התורה: