קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא · פרק 9 · משנה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
דוחין כו'. לאו למימרא שכל אחד ידחנו עד שיביא ראיה. דממ"נ אם זכר הוא יטול כזכר, ואם נקבה יטול כנקבה. הלכך לעולם נוטל כפחות שבהם. ובנכסים מרובים נזון כנקבה. ובנכסים מועטים שקיל עם הזכרים. ועתוי"ט:
2
תקנו שיטול כדי שלא תטרוף דעתו עליו כו'. דהא משום גריעותא דעובר הוא ולא משום גריעותא דמקנה, וא"כ כי דעת האב קרובה אצל בנו מאי הוה לעשות את שאינו זוכה כזוכה. אלא ודאי משום שדעתו קרובה חששו לטירוף דעתו. נ"י. ועתוי"ט:
3
מאתים. דלענין הרווחה בתו עריפא ליה שאינה יכולה לחזור אחר מזונותיה כזכר. גמרא:
4
ואעפ"י שלא התנה כי אם על זכר לבד ועל נקבה לבד, נוטל הזכר כאלו נולד לבדו והנקבה באלו נולדה לבדה, דלא עשה הלידה תנאי אלא רוצה ליתן מתנה לבניו וריבה לנקבה, ואף אם ילדה תאומים חביבים עליו ורוצה שיטלו כפי תנאו. הרא"ש:
5
אבל אנדרוגינוס אינו נוטל כלל במקום בן או בת. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 30654cc7882f4cf4f3bfd6e6ab9fba8874a32e8790b3adc139c39b8a4de0370d