בור. וה"ה חריצין ונעיצין. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא · פרק 2 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמת כו'. צריכא, דאי תנא אמת המים משום דקביעא, אבל נברכת כו' דלא קביעא אימא לא. ואי תנא נברכת, משום דקוו וקיימי (ולחלוחן קשה יותר משל מים חיים. רש"י) אבל אמת המים לא, צריכא, גמרא. ועתוי"ט:
והא דלא קאמר אלא אם כן הרחיק מבורו ו"ט, לאשמועינן דסתם כותל בור ג' טפחים. ונפקא מינה למקח וממכר. גמרא. ועתוי"ט:
פירוש בור. דהא במשנה ד' לא חיישינן שמא יבנה כו'. ובגמרא, ואפילו לר' יוסי דמשנה י"א, התם בעידנא דקא נטע ליתנתו לשרשים דמזקי לבור, אבל הכא כל מרא ומרא קא מרפית לארעא. ור"ל דאז מתחלת ההיזק והוה גירי דיליה שיזיקו המים אח"כ, ולהכי נקט סד בסיד. ומיתו אי לא מיא לא היה צריך הרחקה ג"ט. תוספ':
שמוציאין הבל. רש"י:
וסד כו'. דדברים אלו מרפין את הכותל כשנוגעים בו. הר"מ. כלומר דלא אמרו וסד בסיד כשהרחיק ג"ט, דאו סד בסיר קתני כו'. ועתוי"ט:
הזרעים. גמרא, ותיפוק ליה משום מיא, שצריך להשקותן תמיד כו'. ומשני תנא בארץ ישראל קאי דכתיב למטר השמים תשתה מים:
המחרישה. מרפה את יסודו ונופל. רש"י:
ולדבריו מתניתין בכותל לבנים מיירי:
פירוש צחיח סלע. הר"מ. ולשון נ"י, כותל של אבנים בנוי ע"ג סלע. ומיהו בכותל לבנים לא מהני צונמא, שהרי האבנים עצמן נמוקין והולכין:
רש"י. ור"ל מכל צד. אבל כל הרוחב שהתחתונה רחבה יותר מהעליונה היא שני טפחים:
התנור. תנור כלי חרס הוא צרוף בכבשן כשאר קדירות ופיו למעלה והבא לקובעו בארץ עושה בנין טיט ואבנים שיהיה לו לבסיס ומושיבין אותו עליו שלא יצטננו שוליו מחמת קרקע. רש"י. ובירושלמי שמודד משפה הפנימית שעובי כותלי התנור בכלל השלושה טפחים. טור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 30654cc7882f4cf4f3bfd6e6ab9fba8874a32e8790b3adc139c39b8a4de0370d