אין מביאין. עומר ושתי הלחם:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה מנחות · פרק 8 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא מבית הזבלים. משדה שצריכה לזבל, דשמא לא נזדבלה כל צרכה ונמצאו פירותיה כחושים. אי נמי, לפי שהזבל מבאיש ומפסיד טעם הפרי:
ולא מבית השלחים. ארץ צמאה למים שפירותיה כחושין:
לא מבית האילן. מתבואה שבין האילנות. שהאילנות הגדלים שם יונקים הקרקע ומכחישים הזרעים:
נרה. חורש. לשון נירו לכם ניר (ירמיהו ד׳:ג׳):
ובשניה זורעה. בגמרא מסיק, דשנה ראשונה הוא נר כולה וזורע חציה ומניח חציה ניר. וכן בשניה חורשה כולה וזורע החצי שלא זרע אשתקד, והחצי שזרע אשתקד מניחו ניר. וכן בכל שנה זורע ניר של אשתקד:
כיצד בודק. הסולת אם מנופה כל צרכו אם לאו:
עלה בידו אבק. קמח דק, וגרוע הוא:
עד שיניפנה. בנפה לעבור האבק דק שנשאר בה:
ואם התליעה. הסולת או החטה:
פסולה. והוא שהתליעה ברובה. וילפינן לה לקמן סוף פרקין מדכתיב (במדבר כ״ח:י״ט-כ׳) תמימים יהיו לכם ומנחתם. תמימים יהיו לכם ונסכיהם. שיהיו גם כן המנחות והנסכים תמימים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e6e361b5225efa0100090e80aa98b41863ffedfbc1b017ea6ac1fafadc04ff54