המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות כו': כבר בארנו במה שקדם מפירושינו כי הכור ל' סאה והסאה ששה קבין. ופירוש איכפת שאינו משים דעתו לרוב המדה או למיעוטה כשאכלו העכברים לא נוסיף ברוב המדה. ופירוש קמעא מעט ולזו המשנה תנאים. מהם שיערב הנפקד אלו הפירות עם פירותיו ואכל מן הכל ולא נודע שיעור מה שאכל אבל אם ייתד אותם הפירות אומרים לו הרי שלך לפניך וכמו כן אם ידע שיעור מה שאכל יחשב לו מן החסרון שיעור מה שראוי לו: ואמרו הכל לפי המדה והכל לפי הזמן שיחשב לכל כור מה שזכר מהחסרון בכל שנה. וזרע פשתן הנאמר כאן הוא בגבעוליו. ואורז הוא שיהיה מקולף וצריך שיחזיר לו בזמן שמדד לו בשעה שהפקיד אצלו לפי שבימות הגשמים יוסיף הדבר המדוד לרטיבת האויר ובימות החמה יחסר ואין הלכה כרבי יהודה ולא כרבי יוחנן בן נורי לפי שנתפזר ונאבד מוסיף על מה שאוכלין העכברים שזכר וזה הדין לא תקיש עליו לפי שהוא בארץ ידועה רצוני לומר ארץ ישראל ואמנם ידינו בזה הענין כפי הזרעים של אותה מדינה ואויר הידוע אצל הדרים בה מעניני חסרון הזרעים אצלם ודע זה:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה בבא מציעא · פרק 3 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f284c96cf027e0e39c24fde785e41727dd8e0c22612608c3716a34dffd1f2c9f