קריאה במקור

רמב"ם על משנה מועד קטן · פרק 2 · משנה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס כו': רצה לומר שהטעוהו שלא עמדו האומנים בתנאם עמו.

ואמר לאחר המועד ולא אמר אחר האבל ללמדך שהדברים שאסור לאדם לעשות בידיו בימי אבלו כמו הפיכת זיתיו שהוא מותר לעשותן בחולו של מועד.

וקורה ראשונה שיטחנו הזיתים הטחינה הראשונה בלבד.

וזולף הוא שיגרוף אותם מן הבור.

וגומר הוא שיסחוט הזיתים כדי שיצא מהם כל השמן.

וגף הוא שיסתום פי החבית והלכה כרבי יוסי:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 77bdee9c52bead260272507fe2e213d21ea2581be293fd53250dc75483a9d4e8