מלאכת שלמה על משנה תמורה · פרק 6 · משנה 2

איזהו אתנן וכו' פ"ד דהלכות איסורי מזבח סי' ח' י' י"א. בפירוש רעז"ל אבל אתנן של ישראלית פנויה אינו פסול לגבי מזבח. אמר המלקט דלא כר' אלעזר:

וכן האומר לחברו וכו' אית דל"ג מלת וכן. וכן בפיסקא בגמרא ליתה ואי גרסינן לה צריך לומר דאחכמים קאי ודוחק:

ותלין שפחתך אצל עבדי בגמרא פריך והא שפחה לעבד מישרא שרי פירוש רש"י ז"ל ואמאי קאמרי רבנן דהוי אתנן הא ליתא תנא דאסר אתנן המותרת אלא ר' אלעזר לחודיה ע"כ ותירץ רב הונא מאי אצל עבדי אצל עצמו קאמר ועבד היינו אבר תשמיש ולשון נקייה נקט ודחי לה ומתרץ לה שמואל בר יצחק מאי דפירש כבר רעז"ל. ופירש רש"י ז"ל שפחה לעבד מישרא שריא דכתיב כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים שעבדך בין ביום בין בלילה שהוליד לרבו בנים משפתתו שאם יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית בעל כרחו של עבד דגזירת הכתוב היא אם בעל אשה הוא וכתיב בתריה אם אדומו יתן לו אשה ע"כ. ופירוש הרגמ"ה ז"ל אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית משום דכתיב אם בגפו יבא שלא היה לו אשה בגפו יצא שלא ימסור לו שפחה כנענית ואם מסר לו שאמר לחברו הילך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי זהו אתנן דהוי אסור דהא לא היה לו אשה ובנים ע"כ. ואיתה בתוספת פרק מרובה (בבא קמא דף ע') ושם וגם הכא במשנה. בגמרא כתיב ר"מ במקום רבי ונראה ששם הוא שנפל טעות וכן ג"כ מחק מלת מאיר מן המשנה אשר בתלמוד הר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל: