משנה לחם
אלא שאין רצוני לקבל הימנו מ"ש רע"ב משום שהיה שונאו. אינו נראה לי. שאם היה הגוי שונאו לא היה מביא לו דורון. וגם אם היה מתחלה שונאו. ועכשיו נהפך לאוהב (או אפילו חשש שמא שם בו ס"מ. מדוע לא יקבלנו. יזהר שלא לאכלו) למה יתגרה בו. והלא אז"ל שלשה אין מתקנאין בהן. גוי קטן כו'. והתירו לקבל דורון מגוי ביום אידו. אע"פ שאסור ליהנות ממנו. כי היכי דלא ליהוי ליה איבה. הילכך יראה לי שכך היה מעשה. שהביא הדגים דורון ביום אדו. ולא רצה ר"ג ליהנות מהם. מחמת איסור הנאה דיום אדיהן (עי"ד סקמ"ח) ואמר ר"ג לבני ביתו מותרין הם. אלא לפי שאין רצוני לקבל ממנו הנאה זו. לפיכך אסרם לעולם. ולא נזכר כאן שהחזירם לו. אולי איבדם ודחאם לבור כלאחר יד (כההוא עובדא דרי"נ) כדי שלא יהנה מהם. והתנא קיצר בדבר שאינו מענין המשנה בכאן. שלא הוצרך כאן אלא להודיע ההתר מצד י"ט.
אלא שאין רצוני לקבל הימנו מ"ש רע"ב משום שהיה שונאו. אינו נראה לי. שאם היה הגוי שונאו לא היה מביא לו דורון. וגם אם היה מתחלה שונאו. ועכשיו נהפך לאוהב (או אפילו חשש שמא שם בו ס"מ. מדוע לא יקבלנו. יזהר שלא לאכלו) למה יתגרה בו. והלא אז"ל שלשה אין מתקנאין בהן. גוי קטן כו'. והתירו לקבל דורון מגוי ביום אידו. אע"פ שאסור ליהנות ממנו. כי היכי דלא ליהוי ליה איבה. הילכך יראה לי שכך היה מעשה. שהביא הדגים דורון ביום אדו. ולא רצה ר"ג ליהנות מהם. מחמת איסור הנאה דיום אדיהן (עי"ד סקמ"ח) ואמר ר"ג לבני ביתו מותרין הם. אלא לפי שאין רצוני לקבל ממנו הנאה זו. לפיכך אסרם לעולם. ולא נזכר כאן שהחזירם לו. אולי איבדם ודחאם לבור כלאחר יד (כההוא עובדא דרי"נ) כדי שלא יהנה מהם. והתנא קיצר בדבר שאינו מענין המשנה בכאן. שלא הוצרך כאן אלא להודיע ההתר מצד י"ט.