קריאה במקור

יכין עירובין · פרק 7 · סעיף 39

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמר רבי יוסי בד"א בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא
והכי קיי"ל. ודוקא בנתמעט אחר שנכנס שבת ראשון, והי' שם גם שיתוף, אז כשר גם לשאר שבתות ; אבל בנתמעט קודם שבת ראשון, או אח"כ ולא היה שם גם שיתוף, פסול לשאר שבתות (מג"א שס"ח ג'). אבל לאותו שבת אפי' לכתחילה מותר לאכלו כשודאי חשיכה (שצ"ד). ובנתעפש העירוב עד שאינו ראוי לכלב, הו"ל כאילו אינו ; ולכן נוהגין לערב במצה שאינה מתעפשת מהר. ואפ"ה ראוי שגדול העיר יזכה לעירו ע"ח חדש בכל שבת בלי ברכה ; והוא שלא יקפיד אם יאכלוהו (כסי' שס"ו):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: fd6f895556576e87c14be27ebac556a3e6492a04de5df07ca4fddeb8f95fda21