הכי תני ר' יהודה ביומא דף כ"ה. וכלומר, שכך רגיל לומר לזה שעמו. אבל אם ירצה לומר לאחר או שירצה לעשות הכל לבדו כדאשכחן בכהן גדול ביום הכפורים, הרשות בידו. הכי פירשו בתוספ'. אלא שדעתם דרבנן פליגי עליה בהא דלא ס"ל דבדעת כהן תליא מילתא. ומיהו מודו דאין חוזרין ומפייסין אלא דהעומד לימינו זוכה מכח פייס. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד · פרק 5 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כת"ק דמשנה ד' פרק ד' דיומא:
כלומר, לאחר שירד ולא בעודו על המזבח אחר שחתה, כו' כדי שתהא מלאה ולא יתפזר בירידתו בשיפוע הכבש:
ואף על פי שמן התורה אין איסור בכיבוי אלא כשמתכוין לעשות פחם, י"ל דהכא כיון דאפשר בלא כבוי לא התירו השבות:
לא דק למכתב אליבא דהלכתא, דהלכה כר"ע שאומר במשנה דסוף עירובין שאף מן העזרה מוציאין במקום שחייבים על זדונו כרת כו':
זה לא דק כלל, שזה אף דלא כר' שמעון כן ננס דפליג אדר"ע דהא תנן התם דמודה אף במבין האולם ולמזבח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ba9c517862347f6a54b45b9d996857b46e759fe512af679ce1b1c371c19f4fee