עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא · פרק 5 · משנה 1

הכף ואת המחתה. מחתה מלאה קטורת וממנה חפן כו' גמרא:

דאל"ה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אבל לא משום דהולכה בשמאל פסולה. והר"מ מצרף גם הטעם הזה. ועתוי"ט:

ואינה יכול לעמוד בגובה מאה אמה ולהוסיף על עוביה א"א דכתיב (ד"ה א' כ"ה) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל:

פרוכת אחת. שעוביה אמה דס"ל והבדילה הפרוכת היינו בין חלל לחלל דחלל שחוצה לה קדש וחלל שלפנים הימנה קדש קדשים א"נ דלמא פשיטא ליה דקדושת האמה כלפנים נמצא דלדידיה מתחלת עוביה ולפנים קודש קדשים כמו במשכן. תוספ':

ור"ל שהפרוכת על פני כל הדביר מכותל הצפון עד כותל הדרום. ושם בכותל דרום נכפלה ר"ל היתה ארוכה יוצאת לחוץ לתוך ההיכל ונאחזת בכותל הדרום בקרס כו' ועל שם הקרס מקרי פרופה. קרסי זהב מתרגם פורפין דזהב:

מן הדרום ; ואע"ג דנמצא מהלך בהיכל עד שמגיע לפרופה זו שהוא הולך לשמאלו שההולך ממזרח למערב והופך פניו לדרום פונה לשמאלו ובמ"ה לעיל כתב הר"ב דכל פינות כו' לא יהיו אלא לימין מ"מ כשהוא מהלך עם הפרוכת השני בתוך הדביר שנמצא שמאלו עם הפרוכת וימינו מול ארון הקודש. אבל לעשות גם פריפה הראשונה בצפון לא בעו למיעבד דכבוד הוא לקודש הקדשים שלא יהיו נפתחים שתי הפרוכת בצד אחד ויהיו עיניו ניזונות מיד מבית קה"ק. ועתוי"ט:

כי בבית ראשון שהיה שם ארון לא היה שם אלא פרוכת אחת והוא יספר בכאן סדר בית שני שלא היה שם ארון והיה שם שתי פרוכת. הר"מ. ובגמרא והא קתני לבין שני הבדים. אימא כבין שני הבדים:

עשן. לשון הר"מ וממתין שם עד שיתמלא הבית עשן ויצא. דאלת"ה מאי למימרא דנתמלא כו':

וילפינן לה מדאמר קרא (ד"ה כ"א) ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלים דה"ל למכתב מירושלים. או מן הבמה כו' לירושלים. אלא ה"ק ויבא שלמה הבמה אשר בגבעון דרך הליכתו וכן לירושלים בשובו מגבעון היתה כביאה ראשונה:

כי הרבה כהנים גדולים היו מתים בקדש הקדשים אם לא היו ראוין או אם ישנה דבר במעשה הקטורת הלא תראה אמר ה' יתעלה לאהרן. ולא ימות כי בענן אראה על הכפורת. הר"מ: