עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות · פרק 1 · Mishna 3

איש סוכו. היה אדון למקום הנקרא סוכו. מלשון אישי כהן גדול:

כעבדים כו'. אמר בכ"ף הדמיון וגם כפל דבריו אלא הוו כו' ודקדק בלשונו ולא אמר אלא תהיו כו', וגם קרא להעובדים ע"מ כו' עבדים, בכדי שלא נטעה בשום צד לומר שאסור הוא לעבוד ע"מ כו', דזה אינו, דגם העובד כן צדיק גמור הוא ועובד ה' מיקרי, [ובחנם טעו צדוק ובייתוס אלא שהיה לו לפרש שיהא מפורש לכל שומע] אבל בא להורות שיש מעלה ומדרגה יותר גדולה, והוא העובד מאהבה. ובא להזהירנו שנהיה ג"כ מהעובדים מאהבה. ועתוי"ט שהאריך בזה:

וכלומר שזה ההפרש שיש בין פרס לשכר, כי השכר הוא שינתן בדין:

שלא וכו'. ונוסחא אחרינא ע"מ שלא וכו'. ולא הבינותי אותה נוסחא, דלא שייך לומר לעבוד ע"מ ועל תנאי שאם יתן לו שכר שלא יעבדהו. ולא קשיא הרי גם העובד שלא ע"מ כו' יודע הוא שסוף השכר לבא והרי הוא מקוה אל הגמול, זה אינו, שהעובד מאהבה הוא שבעיניו מקצר תמיד בעבודה וחושב בנפשו שלא עבד כראוי לו לרוב אהבתו בו יתברך, ואדרבה ירא לנפשו פן יחטא בקצורו בעבודתו, ואשם. וזו שסיים ויהא מורא שמים כו', כינהו בשם שמים, לומר שלא תהיה היראה מעונש ח"ו, אלא יראה מצד גדולתו יתברך נ"ל. תוי"ט: