בצל אם שלם מותר. ז"ל הרע"ב ומיירי כגון שנתנו בעדשים אחר בישולו ויצאו ממנו מימיו עכ"ד:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה תרומות · פרק 10 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונפלאתי מאד מאין יצא לו זה. כי בירו' שממנו למדנו פי' משנתינו לא נזכר דבר זה כי אם אצל העדשים. דהיינו דאי' התם בד"א כשהוציאו העדשים מימיהן שהעדשי' צופדות אותן. וכ"ה בירו' גם בפרקין דלעיל וכן העתיקו הר"ש:
לכן נ"ל ברור דט"ס יש כאן. וצ"ל לשון הרע"ב אחר בישולן ויצאו מהן מימיהן ר"ל של עדשים. וזה מוכרח מאד אע"פ שגם בפי' הר"מ ז"ל כתוב כלשון הזה. ונראה שממנו הועתק לשונו זה של הרע"ב בלי השגחה. מ"מ אי אפשר לנטות ימין ושמאל מדרך האמת. והפלא מבתי"ט שלא הרגיש בזה כלום. גם הר"מ ז"ל בחבורו [פ' ט"ו מהל' תרומות הל' ז' ח'] לא זכר זה החילוק כי אם אצל העדשים:
משנה לחם
וחמצה עמ"ש בס"ד מ"ח פ"ב דפסחים.
וחמצה עמ"ש בס"ד מ"ח פ"ב דפסחים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 242b8f52d6a9f728b7b657e1f598cfac9cb9d10644d60f0c23d5e7e644e9023e