אם יש בקפוי מאה סאה. פירשו המפרשים עם מה שתחתיו. ולא הוצרכו לומר כן מחמת ר"א ששטתו מוחלפת כאן. ממה ששנינו במשנה הקודמת שסובר התחתונות מעלות את העליונות כדאיתא בירושלמי. דודאי נוכל לתרץ אליבא דר"א דלא דמי דשאני בבא דרישא דהעליון בלתי ידוע. משא"כ בהך בבא דהעליון ידוע וניכר. פשיטא שאין הדעת נותן שיסייעו תחתונות לבטל העליון. שהרי הוא כמופרש ועומד בפ"ע. ולא שייך ביה ביטול ע"י התחתונות כלל. אלא העיקר משום דלא ליקשי לן דר"י דמ"ט לא תעלה אם יש בקפוי מאה. משו"ה קמפרשי לה למתניתין כדאמרן דוק:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה תרומות · פרק 4 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולענ"ד פירושם דוחק גדול ויותר נ"ל לפרש כמשמעו. והיינו טעמיה דר"י דס"ל לא תעלה. משום דס"ל דאפשר להקפיא הסאה שנפלה ומה שנתערב עמו למעלה כי מעט הוא ע"פ הרוב. ואי אפשר בשום פנים להתערב כל כך עד שיעלה באחד ומאה. א"כ מה שמרבה בקפוי כדי לבטלן במתכוין ובמזיד הוא עושה וקופה יותר מהראוי לו. ואין מבטלין לכתחלה. ולכן לעולם לא יתבטל בקפויו כנ"ל נכון ודוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 242b8f52d6a9f728b7b657e1f598cfac9cb9d10644d60f0c23d5e7e644e9023e