לחם שמים על משנה תרומות · פרק 6 · משנה 4

אכלה. בשוגג:

וקרן דמי תרומה. לשון רש"י בבא מציעא ד' נ"ד כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק. וכתב התי"ט ע"ז דאילו שיווי התרומה קרן וחומש דמשלם מן החולין נמי בשיווי התרומה משלם עכ"ל:

המובן ממנו אצלי ר"ל כשאמרו שמשלם קרן וחומש מן החולין. אינו משלם כ"א לפי שיווי התרומה כפי מה ששוה התרומה שאכל. שדמיה פחותין מחולין שכמותה במדתה. וזה השיווי משלם בפירות חולין שמתמעטת מדתן. לפי מה שדמיהן יקרים ביותר. ונ"ל שיצא לו זה ממה שאמרו לפי דמים משלם פסחים ל"ב ע"א. דש"מ דאף השוגג אינו משלם אלא דמי שוויה. אעפ"י שמשלם בפירות חולין מגזרת הכתוב:

ותמיהני על זה מי הכריחו לכך ואיזה משמעות מצא בלשונו של רש"י הנ"ל. שלא נתכוין רק לפרש הלשון של דמי תרומה שהכוונה שיוכל לשלם במעות מה ששוה התרומה בשוק. משא"כ בקרן וחומש שאינו משתלם אלא בפירות. וגם צריך לשלם כפי שיווי חולין באותה מדה פירות שאכל תרומה. ר"ל שחושבין אותן הפירות שאכל כאילו הן חולין. ולפי שיוויין ישלם בפירות חולין אחרים. ובהדי פלוגתא דתנאי אי לפי מדה משלם או לפי דמים למה ליה. שהרי מחלוקת זו עדיין במקומה עומדת גם אצל הר"מ והר"א ז"ל [פ' י' מהל' תרומות הל' כ"ו]. ומ"ט קפסיק כחד מנייהו. ושקל תנאי מעלמא. בלי שום סעד וסמך מדברי רש"י ז"ל:

ועוד נראה בעיני שאין זה ענין למ"ש לפי דמים משלם. דבהא כ"ע מודו דלפי מדה משלם. דהיינו שרואין המדה שאכל כאילו היו פירות חולין. ועיקר התשלומין במדה פירות כיוצא בהן של חולין. אלא שלדברי ר"א יכול לשלם במין אחר ששמין אותו מין כמה שוה במדה שאכל. ומשלם כנגדה פירות אחרים. ולדברי ר"ע אין משלמין אלא ממין על מינו. וגריוא אכל גריוא משלם. ולא נחלק מי שאומר לפי דמים משלם אלא היכא דמעיקרא שוויא זוזא ולבסוף ד' דלא בעי לשלומי אלא לפי דמים. בזוזא אכל בזוזא משלם:

מיהא בדהוי שווי זוזא. בחולין משערינן. דכה"ג הוא דמיפטר בשיעור זוזא. אבל אי הוה מעיקרא שוי טפי מזוזא בחולין. אף על גב דהתרומה לא היתה שוה אלא זוזא. בהא ליכא מאן דפליג דחייב לשלם כפי שיווי חולין באותו שיעור בעת שאכל כך נ"ל ברור וכ"ש שצ"ל כן אליבא דר"ע אע"ג דס"ל נמי לפי דמים משלם. דוק היטב בסוגיא דפרק כ"ש [דף ל"ב ע"ב] ובפרקין ותשכח: