לחם שמים על משנה נגעים · פרק 3 · משנה 1

שהטוה"ט בידי כהן עשי"ע (סקל"ח) צ"ע אי בעי בגדי כהונה. אע"ג דאמרינן אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם. דילמא הני מילי בעבודות שבמקדש משא"כ ראיית נגעים שהיא בכל מקום בא"י. ובר"פ בא לו כ"ג איתא בהדיא בגדי כהונה אסור לצאת בהם במדינה. ובפרק טרף מצרכינן קרא בפרה. דצריכא בגדי כהונה. והיינו משום דנעשית בחוץ. ורחמנא רבייה. חטאת קרייה. דעבודתה תחשב כעבודת פנים. והן דומות זו לזו. והתם הוא דכתיב בגדיו.

ולכאורה נראה מדכתיב הכא נמי קרא יתירא. בניו הכהנים. למימרא דבעי בגדי כהונה. וכדאמרינן פ"ב דזבחים. בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם. דאל"ה הו"ל זרים. אלא דהתם לענין עבודת פנים אתמר. ולפום ריהטא בספר הי"ד (פ"ט מהלכות צרעת) מוכח נמי הכא. דדרשי בת"כ הכהנים בכהונתם. איברא תברה בצדה. דלא מפיק מניה אלא חלל. ברם בתר דמבעיא לי. הדר פשיטנא לה. דבודאי לא בעיא בגדי כהונה. דהא איתה אף בח"ל ובזמן הזה. ואף טהרת המצורע נעשית בטומאה. הא ע"כ לא פסיל בה מחוסר בגדים. שאין עכשיו בגדי כהונה. ואי נמי איתנהו. הא אטמו להו. ולא כהונתו עליו. כשהוא ובגדיו טמאים. ולא חזי לעבודה. ואם לטהרת מצורע דדמיא לעבודה. הוכשר. כ"ש לראיית הנגע. לטהרו או לטמאו.