יש סדר למשנה על משנה ראש השנה · פרק 4 · משנה 1

הר"ב ד"ה אמרו לו וכו' איכא בין אמרו לו לת"ק וכו' ואמרו לו סברי וכו' ב"ד קבוע כמו ביבנה וכו' והלכה כאמרו לו. פי' הרב לקוחין מפרש"י בר"ה כ"ט ע"ב ד"ה בית דין דאקראי לת"ק תקעינן ותנא דאמרו לו סבר אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בית דין קבוע דומיא דיבנה ע"כ. אכן הרמב"ם בפירושו כתב להיפך וז"ל ואמרו אחד ביבנה ואחד בכל מקום שיש בו ב"ד ר"ל כי אפי' כשהיו ב"ד עוברים ממקום למקום ונתארחו במקום מן המקומות לא על דעת להתיישב שם יש להם לתקוע שם השופר ואין הלכה וכו'. הנה לענין הלכה השוה הרב דעתו לדעת הרמב"ם בפירושו אבל לענין פירוש חולק הרב ופי' כמ"ש רש"י. גם בענין הלכה שפסק הרמב"ם לפי פירושו לפסוק כת"ק [עפ"י דרכו בכ"מ דת"ק חשיב כרבים וסתם משנה] אכן על הרב קצת איכא למידק מנא ליה דהלכה כאמרו לו נגד הת"ק ומצוה לעיין בזה. והנה הא דנאדי הרמב"ם בפירושו נגד רש"י והר"ב. מצאתי [מה שעלה בס"ד על דעתי ג"כ] בלחם משנה בפ"ב מהל' שופר דין ט' כתב זה הלשון ובמה שאמרו בגמרא איכא בינייהו ב"ד דאקראי סובר דלא כפי' רש"י דלרש"י לסברת אמרו לו בעי ב"ד קבוע ולת"ק בב"ד דאקראי סגי ורבינו סובר דאדרבא מה שאמרו אמרו לו אחד יבנה ואחד כ"מ שיש בו ב"ד משמע לאסופי כל ב"ד דאקראי וכן פי' הוא ז"ל בפי' המשנה ולת"ק בעינן ב"ד קבוע והוא פסק כת"ק עכ"ל הל"מ ומבלעדו הוספתי עוד לפי מה דקי"ל דכל התנא בתרא לטפויי מילתא קא אתי כדאי' ב"ב צ"ג ע"ב [עי' תוס' שבת כ"ד ע"ב ד"ה איכא בינייהו וכו' ותירוצם אינו שייך לדהכא] הילכך בחר הרמב"ם בפירושו דאמרו לו דהיינו תנא בתרא לטפויי אתא דאפי' ב"ד דאקראי: