לחם שמים על משנה יומא · פרק 3 · משנה 1

אמר להם הממונה. פירש הרע"ב כרש"י שהוא הסגן. והתו' במנחות דחו פי' זה עכ"ל התי"ט:

ונפלאתי מאד שהרי גמרא ערוכה היא בפ"ב דסנהדרין [דף י"ט ע"א] ש"מ ממונה היינו סגן. ואי לאו לאסבורי לן בדדמי. לאגמורין דכל היכא דתנן ממונה סתמא היינו סגן. למאי נ"מ קאמר תלמודא דש"מ ממונה היינו סגן ודוק. ולא תיקשי מהא דאמרינן בגמ' דריש פ' משוח מלחמה. ע"ש בתו' ותראה משם שהם ז"ל מסכימים שם לפירש"י דהכא. ודחיית התו' במנחות איני מבין. כי מה שכתבו מהירו' מדלא חשיב להך דהכא בהדי הנהו מילי דסגן. הרי על כרחך צריך שתאמר בלאו הכי דהירו' תני ושייר. דהא לא קחשיב נמי ההיא דסנהדרין דהממונה ממצעו. ושהוא הולך לימינו כשמנחם אחרים כו'. ולא מני התם דסגן בימינו אלא דגורלות דיוה"כ. ותו שייר נמי הא דסגן מקבל ס"ת ונותנו לכ"ג דפ"ז דמכילתין. משו"ה ליכא למידק מניה מידי. דשייר נמי הך: