יש סדר למשנה על משנה חלה · פרק 2 · משנה 7

הר"ב ד"ה אחד מכ"ד וכו' והתורה אמרה תתנו שיהא בו כדי נתינה וכו' ע"ש. דע את אשר אודיעך דזה שכתב הר"ב והתורה אמרה וכו' לאו דוקא שיהי' שיעור החלה אחד מכ"ד וכו' מן התורה דהא קיי"ל דמן התורה כל שהוא פוטר את העיסה כמבואר בהרמב"ם ובטוש"ע י"ד סי' שכ"ב ומקרא מלא הוא בפ' שלח ט"ו פ' כ' ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן וגו' פרש"י כתרומת גרן שלא נאמר בו שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור אבל חכמים נתנו בו שיעור וכו' ומש"כ רש"י שם פ' כ"א תתנו לד' תרומה לפי שלא שמענו שיעור חלה נאמר תתנו שיהי' בו כדי נתינה. כבר ביאר המזרחי ואין זה אלא אסמכתא בעלמא שהרי גבי תרומת גרן נמי כתיב נתינה ועכ"ז אמרו שאין לה שיעור מן התורה אלא חטה אחת פוטרת וכו' ע"ש וכ"כ בסמ"ג עשין קמ"א תני' בספרי תתנו לד' תרומה עד שיהא בה כדי מתנה לכהן מכאן אמרו שיעור חלה של בעל הבית אחד מעשרים וארבעה וכו' ואסמכתא בעלמא היא כאשר בארנו למעלה שמן התורה אין לה שיעור ע"כ. וכבר משנים קדמניות נשאל משמי בכמה בתי מדרשות שהקשיתי בפלוגתא דר"א ור' יהושע בפסחים מ"ו כיצד מפרישין חלה בטומאה בי"ט. ובברייתא בסוגיא דהתם מ"ח דאמר ר"י לר' אליעזר לדבריך עובר משום לא תעשה כל מלאכה. ור"א אמר לר' יהושע לדבריך הרי הוא עובר משום בל יראה ובל ימצא ע"ש. הנה ללישנא קמא דרב יהודה דפחות מכזית אינו חייב לבער עיין פסחים מ"ה [וכמה גדולים דפסקו הכי] קשה על ר"א ור' יהושע דפליגי כדי שלא יעבור על איסור תורה. הלא אפשר למצוא תקנה מעליותא דיפריש כל שהוא לחלה דיוצא בזה כדאמרן ואינו עובר כלל על בל יראה בפחות מכזית ושקלו וטרו בזה בעלי תורה הרבה. ועמ"ש בס"ד מ"ח פ"ה דאבות ביתר ביאור: