מלאכת שלמה על משנה ביצה · פרק 4 · משנה 2

אין נוטלין עצים מן הסוכה. ביד שם פ' שני סי' י"א:

אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופין סמוך לדפנות עכ"ל ר"ע ז"ל ורב מנשיא אמר אפי' תימא כשאין סמוך לדפנות אלא סמוך לסכך כי תניא מתני' באיסורייתא פי' חבילות של קנים שנתנם על הסכך דמדלא התיר אגדן לא בטלינהו לגבי סכך אלא להצניעם שם ובגמ' וגם בשבת פ' כירה (שבת דף מ"ה) ברייתא תני עלה ור"ש מתיר בסוכה רעועה מעי"ט אם נפלה בי"ט דלית ליה מוקצה אבל בסוכה בריאה אפי' נפלה מודה ר"ש דאסור דמוקצה מחמת איסור היא דכיון שהיתה בריאה מאתמול לא יהיב דעתיה עילוה ודמיא לכוס וקערה ועששית דמודה בהו ר"ש ובטור א"ח סי' תק"א וסי' תקי"ח:

ומן הקרפף. ואפי' מן המפוזר מתני' ר"ש בן אלעזר היא דתניא אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המפוזרין שבשדות שאין מביאין ועל המכונסין שבקרפף שמביאין על מה נחלקו על המפוזר שבקרפף ועל המכונס שבשדות שבש"א לא יביא ובה"א יביא והקשו תוס' ז"ל תימה דמפוזר הא הוי מעמר דהוא אב מלאכה וי"ל דלא שייך עמור אלא במקום שגדלים שם כדמוכח בפ' כלל גדול ע"כ. ופי' רש"י ז"ל דטעמא דמכונסין שרו דלית בהו משום מוקצה אבל מפוזרין אסורין משום מוקצה והר"ן ז"ל פי' בשם מפרשים אחרים דטעמא משום מגבב דהוי כמעמר ומדינא אפי' מפוזר בשדה שרי דגבוב בי"ט מותר דצורך אכילה חשיב כבקוע עצים או כהבערה עצמה אלא שבשדה אסרי משום דמיחזי כמגבב למחר ע"כ:

רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפי' בתוך תחום שבת. ומדר' יוסי נשמע לר' יהודה דלאו תרויהו בעי ור' יוסי בתרתי אקיל דמכשיר בסמוך בלא פותחת ובפותחת בלא סמוך דשמעיה לר' יהודה דקאמר כל שסמוך לעיר בין דאית ליה פותחת בין דלית ליה פותחת וא"ל ר' יוסי כל שיש לו פותחת ואפי' הוא בתוך התחום ואי סמוך לא בעי פותחת דאי ר' יוסי בפותחת תלה טעמא דאפי' הוא סמוך בעי פותח לא ה"ל לסיומי ואפי' בתוך תחום שבת אלא הכי הל"ל ר' יוסי אומר כל שנכנסין לה בפותחת דכיון דהוה תני כל הוה משמע דצריך פותחת סמוך או רחוק למה לי דסיים ואפילו בתוך תחום שבת לאשמועינן דלא בעי אלא למישרי שאין סמוך ור' יהודה דלא בעי תרתי נמי מרישא דר' יוסי ש"מ מדנקט כל שנכנסין לה בפותחת כיון דכולהו פותחת אית להו הכי איבעי ליה למיתני ר' יוסי אומר אפי' בתוך תחום שבת עכ"ל רש"י ז"ל בפירוש סוגיית התלמוד אבל רעז"ל תפס לעיקר פי' הרמב"ם ז"ל ותוס' ז"ל: ומה שפי' רעז"ל שסמוך לעיר ממש הוא פי' רש"י ז"ל אבל הרשב"א והרא"ש ז"ל פירשו סמוך לעיר בתוך ע' אמה וד' טפחים וכתב מהרי"ק ז"ל שם בטור סי' תק"א ופותחת דתנן פי' מסגרת ונ"ל דטעמא משום דכל שיש לו מסגרת מיחזי כחצר ולא הוו עצים שבתוכו כמוקצים ע"כ: